התהליך ההדרגתי של דה-לגיטימציה של מדינת ישראל בתקשורת המקומית

רקע על דה-לגיטימציה בתקשורת

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מטרידה של שימוש בגופי תקשורת, שזכו בעבר למוניטין של אמינות והוגנות, ככלי למען דה-לגיטימציה של ישראל כמדינה ריבונית ודמוקרטית. תהליך זה אינו מקרי, אלא חלק מאסטרטגיה רחבת היקף המושפעת מגורמים חיצוניים עתירי תקציבים הממומנים על ידי ארגונים ואישים בעלי אינטרסים פוליטיים וכלכליים מובהקים.

הרפורמה התקשורתית בדרך

הדרכים בהן מתבצע התהליך

התהליך כולל מגוון שיטות, הכוללות סילוף עובדות, הצגת נתונים שקריים, עריכת כתבות מגמתיות, ושימוש בנרטיבים חד-צדדיים המכוונים ליצור דה-לגיטימציה למדינת ישראל בזירה המקומית והבינלאומית. האסטרטגיה העיקרית מתמקדת בניצול המעמד הציבורי של גופי התקשורת כדי לנסות לזרוע בלבול, שנאה וחוסר אמון כלפי מוסדות המדינה. לעומת זאת, הציבור מזהה את המגמה, ומגיב בשחיקת האמון הציבורי בגופי התקשורת עצמם.

דוגמאות היסטוריות

ניתן למצוא תקדימים היסטוריים לתופעה זו במקומות שונים בעולם. למשל, בתקופת המלחמה הקרה, עשתה ברית המועצות שימוש בגופי תקשורת מערביים לקידום מסרים אנטי-מערביים במימון סמוי. דוגמה נוספת היא תעמולת השלטון הנאצי, שניצלה כלי תקשורת גרמניים להפצת מסרים שנועדו לערער את יסודות הדמוקרטיה ולהעצים את תחושת הניכור בקרב האוכלוסייה.

ההשלכות על ישראל

בישראל, השפעתם של הגורמים החיצוניים מתחילה להיראות בצורה ברורה. גופי תקשורת מקומיים מסוימים משדרים מסרים חד-צדדיים המבליטים את כשלי המדינה תוך התעלמות מוחלטת מהצלחותיה. תכנים אלו הולכים ומכרסמים באמון הציבור בגופים אלו ובמדינה כולה, כאשר התוצאה הסופית עלולה להיות הוצאת גופי התקשורת הללו מחוץ לחוק, בעקבות פגיעה במרקם החברתי והפצת מידע כוזב באופן מכוון.

המאבק למען שימור האמת והדמוקרטיה

על הציבור והמחוקקים להכיר בתהליך זה ולפעול בהתאם, תוך פיקוח קפדני על המימון של גופי התקשורת ושקיפות בתהליכי העבודה שלהם. רק כך ניתן להבטיח שמוסדות התקשורת ימשיכו לשרת את הציבור הישראלי ולהגן על ערכי האמת והדמוקרטיה.