ספר משלי י"א, ב': "בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה."

נבחר את הפסוק מספר משלי י"א, ב': "בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה."

ספר משלי י"א, ב': "בָּא זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹן וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה."

הפסוק מדבר על הקשר בין גאווה לצניעות. כאשר אדם גאה או מתנהג בזדון, הקלון והבושה יגיעו בעקבותיו. לעומת זאת, מי שמתנהל בצניעות ובענווה, החוכמה תלווה אותו. המסר כאן הוא על חשיבות הענווה ואי ההתנשאות, ועל כך שהחכמה נמצאת דווקא בקרב אלה שמנהלים את חייהם בצניעות ובכבוד.

בעידן שבו הצלחה וכוח נמדדים לעיתים לפי גאווה והפגנת כוח, הפסוק הזה מזכיר לנו שהערך האמיתי טמון בענווה ובחוכמה הפנימית.

התמונה מציגה שני סוגים של חיות: חיה גאה כמו טווס, הנראית עם נוצות מפוארות, מול חיה צנועה וחכמה כמו ינשוף שיושב ברוגע על ענף. הסצנה מדגישה את ההבדל בין גאווה שמובילה לקלון לבין צניעות שמביאה לחוכמה.