משלי י"ג, ד': "מִתְאַוָּה וָאַיִן נַפֶשׁ עָצֵל וְנֶפֶשׁ חָרֻצִים תְּדֻשָּׁן."

נבחר את הפסוק מספר משלי י"ג, ד': "מִתְאַוָּה וָאַיִן נַפֶשׁ עָצֵל וְנֶפֶשׁ חָרֻצִים תְּדֻשָּׁן."

משלי י"ג, ד': "מִתְאַוָּה וָאַיִן נַפֶשׁ עָצֵל וְנֶפֶשׁ חָרֻצִים תְּדֻשָּׁן."

. לעומתו, החרוץ זוכה להשיג את מבוקשו וליהנות מפירות עמלו. המסר כאן הוא שעלינו להיות פעילים וחרוצים אם אנו רוצים להשיג את מטרותינו ולהצליח, ולא לצפות שהדברים יגיעו לבד.

במציאות שבה יש נטייה לפנות לדרכים קלות ולחפש הצלחות מהירות, הפסוק מזכיר לנו שהדרך להצלחה רצופה עבודה והתמדה.

התמונה מציגה חיה עצלנית כמו דוב יושב ומביט במרחק, בעוד חיה חרוצה כמו סנאי או שועל אוספת מזון ומתרוצצת בעבודה. הדוב נראה משועמם ואינו פועל, בעוד החיה החרוצה עסוקה בתנועה ופעילות. הסצנה מדגישה את ההבדל בין עצלות וחריצות בעולם הטבע.